<h1>ראבי"ה סימן תת"פ</h1>
<h2>דף כח:</h2>
חמשה דברים אירעו את אבותינו בשבעה עשר בתמוז וחמשה בתשעה באב וכו' בתשעה באב נגזרה גזרה על אבותינו שלא יכנסו לארץ וחרב הבית בראשונה ובשניה ונלכדה ביתר ונהרסה העיר. ותניא [תוספתא סוטה פ"ו] אמר רבי שמעון ארבעה דברים היה רבי עקיבא דורש ואני איני דורש כמוהו ורואה אני דברי מדבריו צום הרביעי זה שבעה עשר בתמוז שבו הובקעה העיר וכו' צום החמישי זה תשעה באב צום השביעי זה שלשה בתשרי שבו נהרג גדליה בן אחיקם [וכו'] ללמדך ששקולה מיתת צדיקים כשריפת בית אלהינו. צום העשירי זה עשרה בטבת וכו', כדאיתא בפרק קמא דראש השנה [י"ח ע"ב] ועוד הוא מונה לסדר חדשים ואני מונה לסדר פורענות. כתיב [זכריה ח'] צום הרביעי וצום החמישי וצום העשירי יהיו לבית ישראל לששון ולשמחה קרי ליה ששון וקרי ליה צום אמר רב פפא בזמן דאיכא שלום [יהיו] לששון ולשמחה (קרי ליה ששון) ובזמן דאיכא שמד צום. והאידנא דליכא לא שלום ולא שמד רצו מתענין, רצו אין מתענין. אי הכי תשעה באב נמי אמר רב פפא שאני תשעה באב הואיל והוכפלו ב[ו] צרות. גרסינן בפרק חזקת הבתים [ס' ע"ב] כשחרב הבית באחרונה רבו הפרושין בישראל שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין נטפל להם רבי יהושע בן לוי אמר להם בני מפני מה אין אתם אוכלים בשר ושותים יין אמרו לו נאכל בשר כבר בטלו קרבנות נשתה יין כבר בטלו נסכים אמר להם אם כן לחם לא נאכל שכבר בטלו מנחות ולחם הפנים אפשר פירות לא נאכל שכבר בטלו [פירות] בכורים וכו' מים לא נשתה שכבר בטל(ו) ניסוך המים וכו' עד ואין גוזרים גזירה על הציבור אלא אם כן רוב הציבור יכולין לעמוד בו וכו' עד מאי על ראש שמחתי זה אפר מקלה שבראש חתנים ומנח ליה במקום תפילין שנאמר [ישעיה ס"א] לשים לאבלי ציון וגו' וכל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בנחמ[ת]ה שנאמר [שם ס"ו] שמחו את ירושלים וגו'.
